גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "גזרת המלכות".
ר״י אומר אינן כזכרונות כו׳ יש לדקדק מ״ט דר״י אי משום דבעינן כדכתיב לשון זכרון הא גבי מלכיות דדרשינן ליה מאני ה׳ אלהיכם לא הוה ממש כדכתיב וי״ל אף שלשון זכירה ופקידה נאמרו בחד לישנא וענין משמעות אחד מ״מ הם משתנים קצת שמלת פקידה הונח בפקידות ענין מה בזמן מה כמו וביום פקדי וגו׳ ומה תעשו ליום פקודה וגו׳ והרבה כמוהו שפירוש כולם על ענין השמור ופקוד לזמן מה אבל מלת זכירה בדבר שיזכור תמיד בלי שיקבע לו זמן כמו וזה זכרי לדור דור וגו׳ לזכרון לפני ה׳ תמיד וגו׳ זכור ואל תשכח וגו׳ ולזה א״ר יהודה אין לנו לומר בתפלת ר״ה כ״א זכרונות כלשון המקרא זכירה כדי שיעלה זכרונותינו לטובה ולרצון לפני ה׳ תמיד כדאמרינן (לעיל טז.) זכרונות שיעלה (זכרונותינו) [זכרוניכם] לטובה וק״ל: ראשונה ב׳ שניה ג׳ כו׳. בספר תהלים שלפנינו ראשונה הם ב׳ פסוקים ושניה ג״כ ב׳ פסוקים וקראה ראשונה ושנייה בלשון יחיד וצ״ל דשאו שערים וגו׳ קמא עם הנמשך לו פסוק מי (הוא) זה מלך וגו׳ קחשיב כחדא וכן שאו שערים וגו׳ שנית עם פסוק מי הוא זה מלך וגו׳ הנמשך לו חשיב נמי כחדא ומיהו ק״ק לר׳ יהודה דמי הוא זה מלך וגו׳ לא קחשיב ממנינא בין בראשונה בין בשנייה לא ה״ל למפלגי אלא במי הוא זה מלך הכבוד וגו׳ דלאו ממנינא די׳ מלכיות הן ומה להם להזכיר דהיו שתים ושלש או אחד ושלש עם המלכיות דכתיבי בהנהו קראי וי״ל דמי הוא זה מלך הכבוד וגו׳ לחוד ודאי (דהני) נמי ממנין מלכיות הוא אפילו לרבי יהודה אם אמרו עם שאר פסוקי מלכיות דכתיבי בכתובים אלא באמרו ויבא מלך הכבוד ואומר בתריה מי הוא זה מלך וגו׳ הוה ליה פירושא דיבא מלך הכבוד שהוזכר לעיל ומש״ה לאו ממנינא הוא דר״ל דמלך הכבוד שהזכיר לא תימא דהיינו שלמה שבא לפתוח השערים כמפורש במסכת מכות אבל מי זה מלך הכבוד ה׳ עזוז וגו׳ וכן בשנייה מי הוא זה וגו׳ ה׳ צבאות וגו׳ ומש״ה לא פליגי אלא בהכי בשתים ושלש או אחת ושתים ודו״ק: ושוין במלך אלהים וגו׳ ישב על כסא וגו׳ שהוא אחד כו׳. נראה משום דהאי מזמור משתעי כולה במעשים דר״ה כמ״ש עלה אלהים בתרועה ה׳ בקול שופר אמר גבי תרועה לשון אלהים שהוא מדת הדין וגבי קול שופר שהיא תקיעה הפשוטה אמר מדת הרחמים ה׳ ואמר רמז בר״ה עלה אלהים גם בזה דבכל השנה זמרו לאלהינו ובר״ה זמרו למלכנו דבמקום האל הקדוש אומר המלך הקדוש ובמקום האל המשפט אומר המלך המשפט ומפרש לה דלאו מלכנו בלחוד הוה בר״ה אלא מלך הוא על כל הארץ לדון כל העולם ולהכי אמר ר״י דזמרו למלכנו לא חשיב מהמלכיות כפרש״י דבר״ה הוא מלך (אלהים) על כל העולם והוסיף בזה מלך על כל גוים ישב על כסא וגו׳ לדון האומות ולהכי ה״א דישב על כסא גו׳ הוא במקום מלך: שבתון זכרון תרועה כו׳ ר״י אומר אינו אומרה אלא עם הזכרונות כו׳ ותרועת מלך בו. בכל הני ג׳ פלוגתות פרש״י דטעמא דר״י דתרועה לאו לשון שופר הוא כו׳ ע״ש וק״ק דא״כ לא ה״ל למפלג אלא בהך חדא דעיקר מלתא ביום תרועה יהיה לכם אי הוה תרועה כמו שופר ולולי פרש״י נראה דגבי זכרון תרועה בהא פליג ר״י מטעמא כיון דכבר אמר פסוק זה בזכרונות אינו עולה לשופרות וכן גבי ותרועת מלך בו פליג נמי מהאי טעמא כיון דכבר אומרו במלכיות אינו עולה לו לשופרות מיהו ק״ק בהך בתרייתא דיום תרועה יהיה וגו׳ אמאי סבר ר׳ יהודה דלא הוי כשופרות דהא בקרא גבי ר״ה לאו שופר כתיב אלא תרועה וי״ל כיון דמג״ש מיובל ילפינן לקמן דבעי ר״ה שופר יש להזכיר שופר ולא תרועה כדכתיב דמלת תרועה מורה על מדת הדין מלשון שבר ואדכורי רתחא בר״ה לא מדכרינן כדאמרינן לעיל: ותרועת מלך בו ויהי בישורון מלך ה׳ ימלוך לעולם וגו׳. כ״ה בכל הספרים וכתב הר״ן התלמודא לא קפיד למנקט כסדר שכתובין בתורה אבל בתפלה צריך להזכיר כסדר שכתובין בתורה ה׳ ימלוך לעולם ועד וגו׳ מקודם מיהו יש לתת טעם על התלמוד שנקט ה׳ ימלוך לעולם וגו׳ בסוף ונראה על פי הכוונה שמלך מורה על האחדות בכ״מ ולכך לדעת ר׳ יהודה לעיל מלכנו לא קחשיב דלא אמליכתיה רק על אומה אחת ובר״ה יש לנו לומר כי הוא מלך אחד מלך מלכי המלכים ומלך על כל הארץ וזאת הכוונה מפורשת טפי בה׳ ימלוך לעולם ועד ולכך מסיים ביה ואנן דמסיימינן במלכיות בשמע ישראל וגו׳ ה׳ אחד שהוא במקום מלכות לר׳ יוסי ע״פ כוונה שאמרנו דמפורש ביה אחדות מלכותו ואין צריך לסיים בה׳ ימלוך לעולם ועד ולכך הקדימו בסדר תפלות שלנו ועוד נראה בזה ע״פ מ״ש ביבמות פ׳ החולץ אקרא ויגבה ה׳ צבאות במשפט והאל וגו׳ ע״ש: כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו כו׳. ע״פ שאמרנו שזה מורה על אחדות מלכותו וכן אין עוד מלבדו וגו׳ ור׳ יהודה פליג גם בה׳ אחד שאינו במקום מלכות דבעי לשון מלכות ממש והוא מבואר שהמלכיות זכרונות ושופרות הם נגד ג׳ העיקרים שהם מציאות השם ותורה מן השמים ושכר ועונש מלכיות שתמליכוני עליכם וכל פסוקי מלכיות מורים על מציאותו ואחדותו זכרונות שיעלה זכרונינו לטובה בשכר טוב שההפך בעונש וכל פסוקי זכרונות מורים ע״ז שופרות על עיקר תורה מן השמים בקול שופר כמו שמורים ע״ז הפסוקים ותחלת פרשת האזינו מורה ע״ז שהתחיל בתורה מן השמים האזינו השמים שהיתה התורה מתחלתו ותשמע הארץ אחרי שנתנה לשם ואמר שאל תתמה בדבר שניתן בשמים שיהיה משם ניתן על הארץ הרי ראה יערוף כמטר לקחי שהוא המטר בא ממים עליונים שעל השמים וניתן על הארץ לחיות הגופות כן התורה ניתנת מן השמים על הארץ לחיות הגופות ועד״ז תפרש שאמר ישעיה כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים גו׳ כן יהיה דברי אשר יצא מפי גו׳ ועל עיקר מציאות השם אמר כי שם ה׳ אקרא גו׳ לפי שיש לאדם להאמין במציאות השם בקבלה על פי התורה ועוד נוסף להשיג בשכלו מציאות השם וחידוש עולם כמפורש בפסוק הלא ידעת אם לא שמעת גו׳ כמ״ש פ״ק דתעניות ע״כ אני אקרא לכם בתורה מציאות השם וחידוש עולם בראשית ברא אלהים וגו׳ דהיינו בקבלה אבל אתם תוסיפו בזה והבו גודל לאלהינו לידע זה במופת וידיעת השכל והיינו הצור תמים פעלו כי מצד פעולתו שבעולם יש להשיג מציאותו ואחדותו ועל עיקר שכר ועונש אמר כי כל דרכיו משפט אל אמונה גו׳ כמפורש פ״ק דתענית ע״ש: מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר״ה כו׳ מפורש פ׳ אין נערכין דהיה ראוי לומר שירה בר״ה וביה״כ דאקרי מועד וקדוש בעשיית מלאכה אי לאו האי טעמא אפשר מלך יושב כו׳ וע״ש בתוס׳ ובחדושנו שם:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush